תענית בכורות


הבכורים מתענים בערב פסח, זכר לנס שלא נהרגו עם בכורי מצרים ב'מכת בכורות'. ואף על פי שהיו אמורים לקבוע על זה סעודת הודאה, מכל מקום כיון שבערב הפסח שבשנה ההיא צמו הבכורים, קבעו לצום לדורות לזכר הצום ההוא [וכמו 'תענית אסתר'].

בתענית זו חייבים כל הבכורים הזכרים בין מאב בין מאם וגם כהנים ולויים, אבל נקבות פטורות. אם הבכור קטן, על אביו להתענות במקומו. ואם גם האב בכור, יש אומרים שצריכה האם להתענות עבור הבן, ואם קשה לה יכולה להקל שלא לצום.

מכיון שנחלשו הדורות, ותענית ביום כה עמוס מקשה על האדם, ועלולה לגרום לקושי בעריכת הסדר כהלכתו, נהגו הבכורים להפסיק תענית זו על ידי אכילה בסעודת מצווה כגון ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת, ולאחר סעודת המצווה מותר באכילה כל היום.

בזמננו נהגו להקל להפטר מהתענית גם בשמיעת סיום מסכת מאחר, אמנם יש להקפיד שישמע הבכור את הסיום וגם ישתתף בסעודת המצווה עם המסיים.

לכתחילה עדיף שיהיה סיום של מסכת מהתלמוד הבבלי או הירושלמי, או סדר משניות עם פירוש ברטנורא או סיום לימוד אחד מכ"ד כתבי הקודש [תורה נביאים וכתובים] עם פרוש אחד מהראשונים, ואם סיים מסכת אחת מהמשניות יכול להקל באכילה לעצמו, אמנם אינו פוטר אחרים מתענית.

© כל הזכויות שמורת ללמוד וללמד

Design by OS Templates

אין לעשות שימוש מסחרי בתכני האתר. מותר להדפיס ולהפיץ לתועלת הציבור את דפי הלכות פסח

בכל שאלה תוכלו לפנות במייל office@lltorah.net או בטלפון 052-7606810 | פסח כשר ושמח אתר ללמוד וללמד. >>