מידות וכמויות
אכילת מצה ומרור ושתית 4 כוסות בליל הסדר הינם מצוות מפורשות בתורה אי לכך יש חיוב לאכול /לשתות מכל דבר כמות מסוימת
בפרק זמן קצוב
.בהמשך יפורטו המידות הראויות מן התורה ופרק הזמן הנדרש לאכילה ולשתיה
במקום שיש חובה לקים מצות אכילה או שתיה (כגון בליל הסדר), המצוה מוגדרת בהלכה כאכילה ושתיה של כמות מסוימת בזמן מסוים. בדברי מאכל המידה נמדדת במידת "כזית". בדברי שתיה המידה נמדדת במידת "רביעית".
שיעור "כזית" הוא מידת נפח השווה לחצי הנפח של ביצה.
ישנן דעות שונות אם הביצים שלנו קטנות יותר מהביצים שהיו בזמן התלמוד (שזהו הגודל שלפיו נקבע שיעור כזית).
לפי דעת החזון איש זצ"ל הגודל של כזית דאוריתא הוא 45-50 סמ"ק, שמשקלו 30 גרם. לפי דעת הג' ר' חיים נאה זצ"ל הגודל הוא 25.6-28.8 סמ"ק.
שיעור רביעית תלוי גם הוא באותה מחלוקת שהזכרנו קודם. לפי דעת החזון איש זצ"ל השיעור הוא 150 סמ"ק. לפי דעת הג"ר חיים נאה זצ"ל השיעור הוא 86 סמ"ק. (על אריזת הכוסיות רשום בד"כ מה הקיבול שלהן.)
הפוסקים הכריעו שבמצווה מן התורה צריך לנהוג לפי השיעור הגדול יותר, ובמצווה דרבנן אפשר להסתמך על השיעור הקטן יותר. ולכן ב"כזית" מצה שהוא מצוה מן התורה צריך להחמיר לאכול את השיעור הגדול, ובמרור שחיובו מדרבנן אפשר להקל לאכול את השיעור הקטן. היין לארבע כוסות הוא חיוב דרבנן ואפשר להקל בשיעור הקטן. אם ליל הסדר חל בליל שבת, יש להחמיר בכוס הראשונה שהיא כוס של קידוש לשתות בשיעור הגדול.
:להלן הכמויות שנדרשות הלכה למעשה
למצות אכילת מצה שהיא מן התורה: במצות מכונה שיעור "כזית" הוא בערך 2/3מצה. במצות יד כשליש מצה, תלוי באיזה גודל ועובי אפו אותה
.(מצה למצוות כורך ואפיקומן: אפשר להקל לאכול 15 גרם (כחצי מצת מכונה
מרור: 28 גרם, לפי השיעור הגדול. אפשר להקל ולאכול 18 גרם בחסה (עלה בגודל בינוני) או 20 גרם בחזרת.
:מגבלות זמן
א. כזית מן התורה: נכון לכתחילה למי שיכול שיבלע לכל הפחות כזית אחד בפעם אחת. אם זה קשה, אז לכתחילה יש לגמור תוך שתי דקות, ולפחות תוך 4 דקות. ספירת הזמן מתחילה מהבליעה הראשונה. לכן יש ללעוס הכל קודם היטב ורק אז להתחיל לבלוע.
ב. במקרה הצורך ניתן לאכול במשך 5-6 דקות.(לפי שיטת כמה פוסקים) ובמקרים יוצאים מו הכלל אפשר לאכול תוך 9 דקות
ג. אם יש קשיים אפשר לשתות כמות קטנה של מים בשעה שלועסים
ד. זקן או חולה שקשה לו לאכול מצה יבשה, מותר לכתחילה לשרות מצה בשיעור כזית לפני אכילתה, אך צריך להזהר שלא להשרותה יותר מדי כדי שלא תהיה נימוחה. אפשרות אחרת היא לפורר את המצה לפירורים דקים בלי להשרותה במים
:ארבע הכוסות
רצוי להשתמש ביין אדום. מי שאינו יכול לשתות יין מותר לו להשתמש במיץ ענבים, ואם הוא יכול יערב יין עם מיץ ענבים. מי שאלרגי ליין ולמיץ ענבים, ישאל רב מוסמך מה עליו לעשות. (בשעת הדחק מותר לשתות "חמר מדינה")
הכוס חייבת להכיל לפחות רביעית.
כדי למנוע עייפות כתוצאה משתיית היין מומלץ:
א. להשתמש בכוס שאינה גדולה מהשיעור ההכרחי.
ב.מותר לשתות כוס מים מיד לאחר בליעת היין. (המים צריכים להיות על השולחן בשעה שמברכים בורא פרי הגפן, כדי לפוטרם מברכה ראשונה.)
יש לשתות את כל היין שיש בכוס. אם זה מאד קשה, מספיק לשתות רוב כוס. בדיעבד, שתית רוב רביעית מספיקה, גם אם הכוס מכילה הרבה יותר מרביעית.
רצוי לגמור את שתית היין בשתי לגימות. אם זה קשה, צריך לגמור את השתיה עד משך 4 דקות.
מומלץ לפני החג לטעום מס' יינות/מיץ ענבים ולבחור בסוג קל וטעים שאפשר לשתות ממנו כמות גדולה מבלי לחוש בעייפות