ראש השנה- מנהגים והלכות
ראש השנה תש"פ 2019
ראש השנה תש"פ 2019 יחול בעז"ה בימים שני ושלישי א-ב' תשרי
זמני כניסת חג ראש השנה 2019
| ראש השנה תש"פ 2019
|
| י-ם |
ת"א |
חיפה |
זמני כניסת ויציאת החג |
יום |
תאריך |
| 18.17 |
18.33 |
18.24 |
הדלקת נרות יום א' של ר"ה |
ראשון |
29/9/2019 |
| 19.03 |
19.04 |
19.03 |
*הדלקת נרות יום ב' של ר"ה |
שני |
30/09/2019 |
| 19.01 |
19.03 |
19.02 |
צאת החג |
שלישי |
1/10/2019 |
הערה: אין להקדים את זמן הדלקת הנרות של יום ב' מאחר שיש לחכות עד לצאת יום א' של ראש השנה
לעומת זאת, הדלקת נרות של שבת מותר להקדים לפני הזמן הנקוב ואסור לאחר,
כי לאחר כניסת השבת, אסור להבעיר אש.
אופן הדלקת הנרות בחג כמבואר בפרק
דיני יום טוב
ראש השנה מורכב, משני ימי יום טוב יום טוב מחוברים זל"ז, נחלקו הפוסקים האם אלו שני חגים ואז יש צורך לברך בכל יום ברכת שהחינו או שזהו יום אחד ארוך.
ליל ראש השנה
לפני כניסת החג מדליקה האישה נרות כמו בכל ערב שבת, ומברכת: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב." וברכת שהחינו-כל עדה כפי מנהגה
מנהג לברך איש את רעהו לאחר התפילה "לשנה טובה תכתב ותחתם לחיים טובים." (ולאישה "..תכתבי ותחתמי".)
כמו בכל חג מקדשים על היין גם בליל ראש השנה, לפי הנוסח המיוחד ליום זה. גם כאן מברכים ברכת "שהחיינו".
סימני ראש השנה
בסעודת ליל ראש השנה עושים סימנים המראים לטובה, שנזכה בדין ושתתחדש עלינו שנה טובה
את פרוסת החלה שברכו עליה "המוציא" טובלים בדבש. לאחר שאכלו ממנה כזית , לוקחים תפוח מתוק, טובלים גם אותו בדבש, מברכים בורא פרי העץ ואוכלים ממנו. לאחר מכן אומרים: "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה."
אוכלים מיני ירקות שיש בשמותיהם רמז לטובה: סילקי, כרתי, רוביא, קרא, תמרי. בשעת אכילת כל ירק אומרים "יהי רצון" מענין הרמז שנרמז בשם הירק.
סילקא - יהי רצון מלפניך שיסתלקו אויבנו ושונאינו.
כרתי - יהי רצון מלפניך שיכרתו שונאינו.
רוביא - יהי רצון מלפניך שירבו זכויותינו.
קרא - יהי רצון מלפניך שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו.
תמרי - יהי רצון מלפניך שיתמו שונאינו.
[יש להיזהר מאד להשתמש רק בירקות נקיים מתולעים, כגון :תוצרת חסלט, שהרי אכילת תולעים היא עוון חמור מאד (על כל תולעת עוברים חמש עברות), ואם הירקות שלוקחים לסימן טוב יהיו חלילה עם תולעים, הרי שבמקום סימן טוב יהיה בזה חלילה קטרוג וסימן רע. לכן אם אי אפשר לדאוג לניקיון הירקות מתולעים עדיף לוותר על אכילת הסימן. וכן נהג ה"בן איש חי" שהיה מביא את הירק לשולחן, אומר את נוסח ה"יהי רצון", אבל לא אכל את הירקות שיש בהם חשש תולעים.
אוכלים ראש כבש או ראש דג, ואומרים- יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב
אוכלים דגים ואומרים- יהי רצון מלפניך שנפרה ונרבה כדגים
אין אוכלים בראש השנה אגוזים, כיון שהם גורמים לליחה ושיעול המפריעים לתפילה, וכן שהמלה "אגוז" בגימטריה "חטא" ואין מזכירים חטא בראש השנה.
יש הנוהגים שלא לאכול מאכלים חמוצים מראש השנה ועד להושנא רבה
יום ראש השנה
בבוקר משכימים קום לבית הכנסת, בחלק מהקהילות הגברים הנשואים לובשים בגדי לבן (קיטל)וטלית.
מתפללים
שחרית
, שומעים קריאת התורה ותקיעת שופר ומתפללים מוסף.
בסיום תפילת מוסף חוזרים הביתה בשמחה בבטחון כי ה' שמע את תפילתינו
עורכים קידוש ואוכלים סעודת היום- סעודה חגיגית עם בשר.
נהוג שלא ללכת לישון לאחר הסעודה, מאימת יום הדין. ויש שנוהגים לאמר תהילים בציבור עד תפילת מנחה.
מתפללים מנחה ואומרים תפילת תשליך.
:מידע נוסף בפרקים הבאים
תפילות ראש השנה
תקיעת שופר
תפילת תשליך
איך מתפללים
יום שני של ראש השנה
יום שני של ראש השנה דינו בכל דבר כמו היום הראשון. האשה מדליקה נרות בברכה כמו בלילה הראשון, והאיש מקדש על היין כמו בלילה הראשון. אולם יש ספק אם חייבים בברכת "שהחיינו" בלילה השני או לא. לכן כדאי שהאיש המקדש יכין לעצמו ללילה השני בגד חדש או יניח לפניו פרי חדש. כשיברך שהחיינו בקידוש, יתכוון לפטור גם את החפץ החדש וגם את היום החדש, ועל ידי כך יצא מן הספק. אבל אם לא הכין פרי או בגד חדש, גם אז יברך "שהחיינו".
לגבי תקיעת שופר יש הבדל במנהגים. הספרדים - אינם מברכים שהחיינו ביום השני. האשכנזים- מברכים שהחיינו. (כאשר היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, ואז לא תקעו בשופר ביום הראשון, גם הספרדים מברכים שהחיינו ביום השני.)
אסור להכין שום דבר מהיום הראשון של ראש השנה ליום השני. כל ההכנות לסעודת הלילה- בישול וחימום האוכל, עריכת השולחן, וכן הדלקת הנרות של הערב השני, צריכים להיעשות אחרי צאת הכוכבים. (שהוא הזמן של צאת השבת).
מאמר מס' 5
מאמר הבא: תפילות ראש השנה
מאמר הקודם:מתכונים לסימנים