הושענא רבה
היום השביעי של חג הסוכות מכונה הושענא רבא,
בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקיפים את המזבח בהלל ובשמחה פעם אחת בכל יום ושבע פעמים ביום השביעי.
לזכר זה נוהגים שאחד עומד עם ספר התורה ליד הבימה וכל העם מקיפים אותו בכל יום מימי החג פעם אחת וביום השביעי שבע פעמים. בזמן ההקפה אומרים בקשות ותפילות לפני הקב"ה שתהא השנה החדשה מבורכת בטל וגשמי ברכה. התפילה הזאת מתחילה במילים "הושע נא", ולכן נקראות התפילות האלו בכל יום בשם "הושענות".
היום השביעי שבו מקיפים שבע פעמים נקרא "הושענא רבה." ביום זה הוא זמן שבו מסיימים בשמים את הדין על המים - על גשמים וטל ומי תהום לשנה החדשה.
ומכיון שחיי האדם תלויים במים, דומה קצת יום הושענא רבה ליום כיפור ותפילת שחרית שלו מזכירה קצת את תפילת יום כיפור. התפילה בבוקר הושענא רבא ארוכה מיוחדת ומרגשת.
הושענא רבא מכונה בספרים יום חיתום הדין, בדומה להליך משפטי ארוך בו מוכרע פסק דין ובסיומו השופט מסכם וכותב את מהלך המשפט כך ביום זה יוצא הפתק ובו פסק הדין הסופי (מיום הכיפורים), ולכן בהושענא רבא נוהגים לברך "פתקא טבא"
יש הנוהגים להיות ערים בליל הושענא רבה ולערוך תיקון, בבתי כנסת רבים מתקיימים שיעורי תורה יחודיים
מנהג קדום ויחודי להושענא רבה הינו חביטת ערבות. ערבה מסמלת יותר מכל את המים, היא גדלה לצד הנהר וזקוקה לכמות גדולה של מים. בחג הסוכות העולם נידון על המים ולכן תיקנו נביאים לאגוד חמש ערבות יחד לחבוט אותם ולאמר " קול מבשר מבשר ואומר"
מנהגי הושענא רבה
א. ליל הושענא רבה אין עורכים מסיבות ושמחת בית השואבה.
ב. תפילת שחרית כמו ביום חול אך עם כל תוספת פסוקי דזימרה הנאמרים בחג.
ג. קוראים בתורה לאחר תפילת שחרית
ד. יש הנוהגים לערוך סעודת חג לאחר תפילת מוסף.
ה. בהושענא רבה מסיימים לאמר את פרק התהילים "לדוד ה' אורי" לאחר התפילה.
ימות חול המועד הינם ימות שמחה והתרוממות רוח נוהגים ללבוש בגדי חג, לערוך סעודות חגיגיות מלוות בבשר ויין
מאמר מס' 20
מאמר הבא: שמחת תורה
מאמר הקודם:הושענא רבה