תקיעת שופר

מצוה מן התורה לתקוע בשופר ביום ראש השנה. נוהגים לתקוע בבוקר ישנם מספר סוגי קולות בתקיעה, וכדי לצאת ידי חובת המצוה תוקעים את כולם לפי הסדר שקבעו לנו חכמינו זכרונם לברכה
!מצוה זו מזדמנת לנו רק פעם אחת בשנה

?למה תוקעים בשופר

תקיעת השופר היא פעולה המציינת את המלכת הקב"ה למלך עלינו, כדרך שנוהגים להריע בחצוצרות בכל טקס ממלכתי ובמיוחד כאשר מלך או נשיא מקבל את השלטון, כמו כן יש כוח בתקיעת שופר לעורר את הלב לשוב בתשובה, וגם יש בה את הזכות שהיא מזכירה לפני הקב"ה את עקידת יצחק.

בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח, לקיים בלב שלם את רצון הבורא להקריבו לקרבן, והקב"ה צווה אותו להימנע ולא להקריב, צווהו אז הקב"ה להקריב איל במקום בנו. ואברהם הקריב את האיל בכוונה שלמה כאילו הקריב את יצחק. אנו מבקשים מהקב"ה שזכות מסירות הנפש של אבות האומה תעמוד לנו עד היום, ובתקיעת שופר העשוי מקרן של איל, אנו מזכירים זכות זו, ומעוררים גם את עצמנו למסירות נפש על המצוות.

קולות השופר

תקיעת שופר זו אומנות שדורשת כח והרבה נסיון. בכל יום מימות ראש השנה משלימים 100 תקיעות, 30 תקיעות הראשונות הם תקיעות שחובה לשמוע אותם, ומשמעים אותן בין קריאת התורה לתפילת מוסף. את יתר התקיעות תוקעים במהלך תפילת מוסף. :תקיעות השופר משלבות 3 סוגי תקיעות
תקיעה- תקיעה אחת ארוכה
שברים- תקיעה המורכבת משלוש תקיעות בנעימה מסולסלת
תרועה-תקיעה המורכבת מתשע תקיעות מהירות וקצרות

דיני תקיעת שופר

א. תוקעים בשופר בבוקר לפני תפילת מוסף
ב. לפני תקיעת שופר מברך התוקע שתי ברכות: האחת ברכת המצוה, שהיא הודיה להקב"ה על שזיכנו במצוה זו. השניה ברכת שהחיינו, שהיא ברכת הודאה שזכינו לחיות ולהגיע לזמן זה. הציבור שומע את הברכות, מתכוון לצאת ידי חובה ועונה עליהן "אמן"
ג. נשים פטורות מתקיעת שופר, אולם נהגו הנשים להשתדל לזכות במצווה זו
ד. ראוי וכדאי שילדים מגיל חינוך ישמעו תקיעת שופר- גיל חינוך פירושו גיל שהילד מבין ומסוגל לקיים את המצווה.
ה. אם היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, אין תוקעים בשופר. מצוות תקיעת שופר מתקיימת בשנה כזאת ביום השני של ראש השנה בלבד.