צום גדליה
היום השלישי של חודש תשרי, יום אחרי ראש השנה, הוא יום תענית, הנקראת "צום גדליה".. תענית זו היא אחת מארבע תעניות הקשורות לחורבן בית המקדש.
?למה מתענים
המלך נבוכדנצר, אחרי שהחריב את בית המקדש הראשון, והגלה את רוב העם, השאיר מעט מן היהודים בארץ ישראל, ומינה עליהם למושל את הצדיק גדליה בן אחיקם.
אולם העמים סביב לא יכלו לשאת זאת, ורצו להשלים את החורבן. לכן שלחו רוצח שהעמיד פני ידיד, ישמעאל בן נתניה שמו, והוא הצליח בערמה להרוג את גדליה. אחר מותו של גדליה, נהרגו אלפים מהיהודים, והנותרים ברחו למצרים, בפחדם מפני נבוכדנצר, ובזה הושלם ההרס והחורבן בארץ ישראל. גדליה נהרג ביום ראש השנה. אך כיון שיום זה הוא יום טוב, קבעו חכמים את התענית מיד למחרת ראש השנה.
צום גדליה הוא יום תענית ציבור לכל פרטיה. כמו כל יום תענית, משמש יום זה לחזרה בתשובה ושיפור המעשים, כדי שתסורנה הצרות מעמנו.
כאשר תענית ציבור חלה בשבת התענית נדחית ליום ראשון. אם חל ג' תשרי בשבת, נדחית התענית ליום ראשון
דיני התענית
א. אסור לאכול ולשתות מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
ב. אין לשטוף את הפה ולצחצח את השיניים.
ג. אשה הרה או מניקה וכן אדם חולה (אפילו במחלה קלה) פטורים מן הצום.
ד. אף אלו האוכלים בצום (מבוגרים שהוזכרו לעיל, וילדים), מן הראוי שיאכלו
אוכל פשוט כפי הצריך לשמירת בריאותם, ולא מאכלים משובחים, כדי שיתאבלו עם הציבור.
ה. בתפילת העמידה (תפילת שמונה עשרה) מוסיפים את הקטע "עננו" המובא בסידורים. [לפי מנהג הספרדים - בשחרית ובמנחה. לפי מנהג האשכנזים - במנחה בלבד.]
מאמר מס' 9
מאמר הבא: עשרת ימי תשובה
מאמר הקודם:תשליך